אני רן יניב הרטשטיין - איש רשת, מפתח בשעות הפנאי וסטודנט לאמנות מתל אביב. זה הבלוג ועמוד הבית שלי, שבו פוסטים בנושאים אקראיים, שאני משנה לפחות פעמיים אחרי שקראת אותם.
אני מתרגם לעברית את וורדפרס, מערכת אישית וחופשית לניהול בלוגים עצמאיים. מלבד הבלוג הזה, אני מפרסם תמונות בפליקר, קישורים בבלוג היום לא עבדתי בגלל, ואת כל מה שלא מתאים לשום מקום אחר בטוויטר.
אפשר ליצור איתי קשר או לקרוא עוד עלי בעמוד אודות או בקורות החיים שלי.
Can't read Hebrew? There's also an English version of this site.
אני מפנה את הדירה שלי ב-5 בספטמבר, ומישהו אחר יוכל לגור בה במקומי. זו הזדמנות חד פעמית להכנס לדירה בה רן יניב הרטשטיין גר בשלוש השנים האחרונות.
היא חדשה, ענקית, מוארת, גבוהה, ויקרה. את החוזה צריך לחתום מול פיהרר, עם שני ערבים. כל המידע שאפשר לחשוב עליו נמצא אחרי הקישור. היא עולה 3,900 ש"ח, יש ועד בית של 225 ש"ח בחודש (יש שתי מעליות ושער עם קוד). הארנונה היא בערך 350 ש"ח לחודשיים. שכר הדירה הוא 3,900, אבל עד אפריל הוא רק 3,500 ש"ח.
(המשך…)
אתמול התחלתי רשמית את העבודה החדשה שלי בתור Happiness Engineer ב-WordPress.com, אתר הבלוגים של Automattic שפועל על וורדפרס.
כל הקרדיט מגיע ליואב פרחי מ-Automattic, שהכניס אותי לחברה וליווה אותי כל הדרך, ולג'ואי שמחון מנטקראפט, שהכיר בינינו.
חוץ מזה, וורדפרס 3.0.1 בעברית זמינה להורדה או לשדרוג אוטומטי.
פוסטר של 500 הסיסמאות הגרועות ביותר. ראוי לציין שהסיסמאות שלנו הרבה יותר גרועות משלהם.
ויה ויה.
ציניות זה לראות את שתי המודעות האלה, ממש מרחוק, בלי להבחין בפרטים, ולדעת אינטואיטיבית, בוודאות מוחלטת, שאחת מהן היא מתיחה במקרה הטוב או פרסומת במקרה הרע, והשניה אותנטית לחלוטין.
מכיוון שרוב הסיסמאות נאספו, ככל הנראה, מהומלס ומפיצה האט, יש לא מעט סיסמאות שקשורות לשני האתרים האלה. סימני שאלה היו פעם, כנראה, סיסמאות בעברית.
לא ברור אם הסיסמה "0" היא באמת סיסמה או פשוט מידע שהושחת במעבר.
מה שכן ברור זה שזו לא הסיסמה התשיעית הכי נפוצה בישראל, בגלל שרק אתר סוג ז' כמו הומלס יכול להרשות לגולשים שלו לבחור סיסמה כזו. במחשבה שניה, בהחלט יתכן שזו הסיסמה התשיעית הכי נפוצה בישראל.
המידע מבוסס על סט של כ-110,000 סיסמאות, ואפשר להוריד אותו כאן: files.ranh.co.il/passwords.csv. אי אפשר לראות את הקובץ הזה במלואו באקסל 2003 מכיוון שיש בו יותר מדי שורות.
רק ליתר ביטחון, מיינתי את הסיסמאות מחדש כדי שאף אחד לא יחשוב שאפשר לשייך סיסמאות לשמות משתמש לפי הסדר ברשימה, חס וחלילה.
יש די הרבה ג'אנק במאגר הזה – אני מקווה שהוא היה שם מלכתחילה ולא אני יצרתי אותו. מי שרוצים יכולים לבקש את המאגר המקורי בתגובות או באימייל.
הסיסמה שלי בהומלס היתה "FNV21J0i". בהצלחה.
לפני מספר שבועות האייפוד שלי התקלקל. ללא שום אזהרה מוקדמת, הוא פשוט הלך לישון ערב אחד ויותר לא התעורר.
בהתחלה ניסיתי להחזיק את כפתור הנעילה למשך כמה שניות כדי לכבות אותו, אבל זה לא עזר. אחרי זה ניסיתי להחזיק את כפתור הנעילה וכפתור הבית למשך עשר שניות, כדי לאתחל אותו, אבל זה לא עזר. בסוף ניסיתי להטעין אותו עם חיבור ישיר לחשמל, לא דרך חיבור למחשב, אבל גם זה לא עזר.
מכל מקום, בחנות של איידיגיטל בדיזנגוף סנטר חיכיתי בערך 15 דקות למרות שלא היה תור, כדי שהבחור עם הקוקו שמשום מה תמיד נמצא שם יקדיש 15 שניות להסביר לי שיש נקודה אדומה בתוך השקע של האוזניות, אז אני יכול פשוט לחזור הביתה.
ככל הנראה, בכל אייפוד ואייפון יש פיסה קטנה של מין חומר לקמוסי, "אינדיקטור למגע עם נוזלים", לפעמים בתוך שקע האוזניות ולפעמים בתוך ה-Dock Connector. הצבע הטבעי שלו לבן, אבל כשהוא נרטב הוא מאדים – ונשאר אדום. אי אפשר לראות את האינדיקטור הזה בקלות; צריך להאיר לתוך השקע עם פנס ולהסתכל מקרוב כדי להבחין בו.
מסתבר שזה מנהג מקובל למדי בקרב יצרניות של מכשירי אלקטרוניקה קטנים, יקרים, ומורכבים לתיקון. זו דרך קלה ופשוטה לפסול את האחריות. זה לא ממש משנה אם לקחתי את האייפוד שלי לעשר הקפות בבריכה אולימפית או אם כמה טיפות מזעריות של זיעה הצטברו בו במשך חודשים. זה גם לא ממש משנה אם האייפוד הפסיק לפעול בגלל שנרטב או מסיבה אחרת. אם יש נקודה אדומה בשקע של האוזניות או ב-Dock Connector, איידיגיטל לא צריכה להחליף אותו.
במובן מסויים, זה נשמע הוגן לגמרי, אבל במובן אחר זה נשמע מעליב עד כדי מרתיח. כך, בכל אופן, אני מצדיק את זה לעצמי.
בדרכי החוצה מהחנות עצרתי ליד אחד המחשבים בתצוגה, זה עם המסך בגודל 27 אינץ', וחיפשתי בגוגל את המילים "red wet iphone". אחת התוצאות הראשונות היתה מדריך מצולם שיצר בחור רב תושיה, בו הוא מדגים כיצד הוא ניסה להשתמש במלבין כדי להפוך את הנקודה האדומה המחשידה בטלפון הסלולרי שלו לנקודה לבנה תמימה ומבשרת טובות. אם הבנתי כהלכה את השתלשלות העניינים, זה לא ממש עבד.
הבעיה, לדעתי, נמצאת בקיסם האוזניים. כיליתי לפחות 40 דקות בניסיון לטפטף מנות מדודות של אקונומיקה לתוך הפתח הקטנטן של שקע האוזניות, עם קיסם, סכין, כפית, פינצטה, והאצבע שלי. משום מה, לא רציתי שהנוזל ינזל לו לשום מקום אחר מלבד שקע האוזניות. אחרי עוד כשעתיים של המתנה, הנקודה נשארה אדומה.
מכיוון שהחלטתי שקדשתי לסוגיה כבר יותר זמן מכפי שרצוי או ראוי בהתחשב במחיר הכולל של המכשיר עצמו, חבשתי כפפות גומי ומסיכת אב"כ, ובאמצעות מלקחיים באורך 45 ס"מ (למניעת התזות), הכנסתי בשיא העדינות והזהירות את האייפוד, עם הצד התחתון, לתוך ספל רחב שמלאתי לפני כן עד האמצע באקונומיקה.
אחרי כשעה בתוך האמבט ועוד מספר שעות לייבוש, הנקודה האדומה חזרה ללובנה המקורי. שאר האייפוד נותר בדיוק כפי שהיה לפני כן, ללא כל סימן לחוויה שעברה עליו מלבד ניחוח חריף של שירותים ציבוריים נקיים במיוחד.
מספר ימים אחר כך, חברתי היקרה הגישה את האייפוד לחנות של איידיגיטל בקניון רמת אביב בדרכה לאוניברסיטה, וכעבור עוד כשבועיים נוספים קיבלתי בחנות בדיזנגוף סנטר אייפוד חדש במקומו. לא הצלחתי להבין אם הבחור עם הקוקו זיהה אותי בפעם השניה.
חברתי הטובה יעל טרגן יוצרת עבודה הקשורה בעיצוב אופנה וטכנולוגיה, ומחפשת מומחים בעבודה עם RFID.
היצירה מצריכה שילוב שבבי RFID בפריטי לבוש, שימוש בסורק RFID לזיהוי השבבים, והעברת המידע מהסורק למחשב בצורה שתאפשר הצגת פרטים שונים לגבי כל שבב. היצירה תוצג בקרוב במוזיאון שווה.
מי שמעוניינים להשתתף בפרוייקט, תמורת תשלום, או קרדיט, או שניהם, מוזמנים לפנות ליעל באימייל: yael.taragan@gmail.com.
השליכו את הוובוזולות לפח: וורדפרס 3.0 כוללת ערכת עיצוב חדשה בשם TwentyTen, עם כלי התאמה אישית מתקדמים שאפשר להוסיף בקלות גם לכל ערכת עיצוב אחרת – רקע מותאם אישית, תמונות כותרת מותאמת אישית, ומערכת מתקדמת ליצירה וניהול של תפריטים. השילוב של WPmu לתוך וורדפרס 3.0 מאפשר ליצור רשתות בלוגים ישירות מתוך ההתקנה הרגילה, ולוח הבקרה כולל תיעוד מפורט בכל עמוד, בלשונית "עזרה". חוץ מזה, יש יותר מ-1,000 פיצ’רים חדשים, שיפורים, ותיקוני באגים.